או הסכמה או בית משפט | מתי צריך לפנות לערכאות ומתי נכון לנהל שיחה?

הצומת המכריע: לקום ולתבוע או לשבת ולדבר?

אחת השאלות הראשונות והחשובות ביותר שעולות אצל כל אדם שמקבל את ההחלטה להיפרד היא: "איך להתחיל?". האם לפתוח בלוחמה משפטית כוללת, להגיש תביעות מורכבות ולשבור את הכלים, או לנסות להושיב את הצד השני לשיחה פתוחה וכנה במטרה להגיע להסכמות? הבחירה במסלול הנכון היא קריטית, שכן היא תשפיע באופן ישיר על משך ההליך, על העלויות הכלכליות שלו, ומעל הכל – על מצבם הרגשי של הילדים שלכם ועל היכולת שלכם לתפקד כהורים ביום שאחרי.

חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה: תחנת החובה של כולם

חשוב להבין כי במדינת ישראל, החל משנת 2016, המערכת המשפטית עצמה מנסה לכוון את בני הזוג למסלול של הידברות. החוק מחייב כל אדם שרוצה להתגרש להגיש תחילה "בקשה ליישוב סכסוך" לפני הגשת תביעות. הגשת בקשה זו יוצרת תקופת "עיכוב הליכים" של כ-45 ימים (הניתנת להארכה), שבה בני הזוג מוזמנים לפגישות מהו"ת ביחידת הסיוע שליד הערכאה המשפטית. פגישות אלו, המנוהלות על ידי עובדים סוציאליים ואנשי מקצוע, נועדו לבחון האם ניתן לפתור את המחלוקות בדרכי שלום, באמצעות גישור או ניהול משא ומתן מחוץ לכותלי בית המשפט.

מתי ניהול שיחה ומשא ומתן הוא המסלול הנכון עבורכם?

פנייה למסלול של הסכמה וניסוח הסכם גירושין היא תמיד האופציה המועדפת והבריאה ביותר, והיא מתאימה במיוחד במקרים הבאים:

• יש תקשורת בסיסית ורצון הדדי: כאשר שני בני הזוג מבינים שהנישואין הסתיימו ומעוניינים לסיים את הקשר בצורה מכובדת, מבלי לפגוע זה בזו.

• טובת הילדים במרכז: כשיש הסכמה עקרונית על כך שהילדים זקוקים לשני הורים מתפקדים ושמירה על יציבותם היא הערך העליון.

• רצון לחסוך זמן וכסף: הליך של גירושין בהסכמה נמשך חודשים ספורים בלבד ועולה שבריר מהסכום של ניהול תביעות ממושכות.

מתי אין ברירה אלא לפנות מיד לבית המשפט או לבית הדין הרבני?

למרות היתרונות העצומים של ההידברות, ישנם מצבים מורכבים שבהם ניסיונות לשיחה עלולים להזיק, ואין מנוס מפנייה מיידית לערכאות המשפטיות לקבלת סעדים דחופים:

• חשש מהברחת נכסים או הסתרת כספים: אם יש לכם יסוד סביר להניח שבן הזוג מנצל את הזמן כדי להעלים חשבונות בנק, למכור נכסים בשושו או לפגוע ברכוש המשותף.

• מקרים של אלימות או הטרדה חמורה: כאשר ישנו סיכון פיזי או נפשי ממשי לכם או לילדים, יש לפנות מיד לקבלת צו הגנה או צו הרחקה.

• סרבנות קיצונית או חוסר שיתוף פעולה מוחלט: אם הצד השני משתמש בשיחות רק כטקטיקת השהיה, מסרב להתקדם ומצהיר שלעולם לא יסכים לשחרר, בית המשפט הוא המקום לכפות בו הכרעה.

ההמלצה המקצועית של עו"ד עדי אבוטבול הבחירה בין הסכמה לבית משפט אינה החלטה של "שחור או לבן", ולעיתים קרובות האסטרטגיה הנכונה משלבת בין השתיים, פתיחת הליך טקטי כדי להגן על הזכויות שלכם, תוך ניהול משא ומתן עיקש מאחורי הקלעים במטרה להגיע להסכם הטוב ביותר.

מחפשים את הדרך הנכונה להתחיל את התהליך שלכם מבלי לעשות טעויות גורליות? פנו אליי עוד היום. יחד ננתח את הנסיבות הייחודיות שלכם ונבנה את האסטרטגיה המדויקת שתבטיח את הזכויות שלכם בדרך הקצרה והבטוחה ביותר.