לכל ילד בישראל יש סל של זכויות. אל הסל נכנסת הזכות לדמי מזונות, ללא קשר לסטטוס שבין ההורים שלו (כלומר, בין שהם בזוגיות ובין שלא).

ברירת המחדל היא שבית המשפט לענייני משפחה ידון במזונות של הקטינים, אלא אם כן שני ההורים הסכימו שבית הדין ידון בעניין זה.

המקור לחובת המזונות נמצא בדין העברי. אב יהודי חב במזונות ילדיו, גם אם הוא עני או נכה. על פי הדין, גובה המזונות תלוי בגיל הילדים. 

הדין העברי מחלק את חובת המזונות ל-3 קבוצות גילאים:
"קטני קטנים"(6-0) אב יהודי חייב לספק את כל הצרכים ההכרחיים של הילדים שלו, והאמא פטורה מתשלום זה.

"קטנים" (15-6) "גדולים" (18-15) מקור חובת המזונות היא מדיני הצדקה, והיא איננה חלה באופן אבסולוטי על האב, אלא חלה על האם והאב.

בשנת 2017 חל שינוי בדיני המזונות, בחלוקת האחריות בין ההורים, ובגובה דיני המזונות. בית המשפט העליון קבע שני דברים חשובים.

הראשון, גובה דמי המזונות הבסיסיים לכל ילד בישראל (בין 1,300-1,500 ש"ח). כמובן שרמת החיים שאליה הורגלה המשפחה משפיעה על גובה דמי המזונות, בהתאמה. כלומר, ככל שרמת החיים הייתה גבוהה (חופשות, מסעדות, חוגים וכו'), כך דמי המזונות יהיו גבוהים יותר, ולהפך.

השני והמהותי קובע שבבואו של בית המשפט לפסוק דמי מזונות, עליו להסתכל על 3 דברים במקביל: חלוקת זמני השהייה, גיל הילדים ופערי השכר בין הצדדים. 

כך למעשה, ככל שחלוקת זמני השהייה בין ההורים שוויונית, אין הפרשי שכר מהותיים בין ההורים וגיל הילדים מעל 6- לא יפסקו מזונות כלל, ולהיפך.

אם חלוקת זמני השהייה בין ההורים שוויונית, אך קיימים הפרשי שכר בין ההורים- דמי המזונות יפסקו בהתאם לפערי השכר:

ניקח את אותם 1,500 ₪ שנקבעו שהם המזונות הבסיסיים. אם אמא ואבא חולקים את הזמן שלהם עם הילדים באופן שווה, כל אחד נושא במחצית מהמזונות של הילדים כשהילדים איתו. אז עכשיו אבא נושא ב-750 ₪ עבור המזונות של הילדים כשהם שוהים איתו, ואמא נושאת ב-750 ₪ כשהילדים שוהים אצלה.

אם אבא מרוויח פי 2 מאמא- יחלקו את אותם 750 ₪ של האמא בין ההורים: אבא ישלם 500 ₪ לאמא, ואמא תישא ב-250 ₪. 
אם אבא מרוויח פי 3 מאמא- אותו הדבר: אבא ישלם 570 ₪ לאמא, אמא תישא ב-180 ₪. 
וכן הלאה.

מעבר לסכום המזונות עבור הצרכים ההכרחיים של הילדים, אשר תלויים בשהות שלהם עם כל אחד מההורים (אוכל, מים, חשמל, קורת גג), לילדים יש צרכים נוספים שלא תלויים בשהות- הוצאות חינוך ורפואה חריגות (גן, צהרון, ביטוח רפואי, קופ"ח וכיו"ב). ההוצאות החריגות של הילדים מתחלקות בין שני ההורים בהתאם לפערי השכר בניהם (בדיוק כמו בחישוב המזונות).

​

לעו"ד עדי אבוטבול ניסיון רב בניהול תביעות מזונות, והן בהגנה מפני תביעות אלו. עו"ד עדי אבוטבול מייצגת הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים, ועוקבת אחר כל פסק דין ושינויים, כדי לספק ללקוחותיה את השירות המקצועי ביותר.