צוואות וירושות
צוואות
צוואה היא מבין המסמכים היותר "עמידים" בבתי המשפט. היא אמורה לשקף באופן מלא את רצונו של המת כיצד ישתמשו ויחלקו את רכושו לאחר מותו. לכן, בית המשפט נותן למסמך את הכבוד הראוי לו.
רצונו של המת כמעט ואיננו מוגבל. כך למעשה, אדם יכול להציב תנאים רבים לקבלת עיזבונו, ולחלק את עזבונו כרצונו. עם זאת, אדם לא יכול להציב תנאים שלא חוקיים או נוגדים את תקנת הציבור. למשל, בעבר, בית המשפט נאלץ לקבוע שהתנאי שקבע המנוח לקבלת הירושה- אם ביתו תתגרש מבעלה- לא חוקי, ועל כן ביטל את התנאי.
המשפט הישראלי מכיר ב-4 סוגי צוואות
צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואת שכיב מרע. לכל צוואה יש את התנאים שלה. איך היא תראה ומה חייב להיות בה.
מה קורה כשאדם מכין צוואה כשהוא לא כשיר/כשהופעל עליו לחץ/השפעה בלתי הוגנת?
היורשים יכולים להגיש בקשה להתנגד לצוואה, ולנהל הליך שבמסגרתו יבררו מה קרה למנוח. כמובן שאותו גורם שנטען שניצל את המנוח/ הפעיל את ההשפעה הבלתי הוגנת על המנוח יהיה צד להליך הזה. את ההתנגדות מגישים לרשם הירושה, אך כל ההליך מתנהל בבית המשפט לענייני משפחה.
ירושה
כשבן אדם נפטר ללא צוואה או שהצוואה שכתב נפסלת, הוראותיו של חוק הירושה נכנסות לתוקף. החוק קובע מי הם היורשים הטבעיים של המנוח, וכיצד עיזבונו יחולק בין כולם.
מי הם היורשים הטבעיים?
מעגל הקרובים הראשון- בן זוג, ילדים וצאצאיהם.
ילדי המנוח= כל ילדיו, לרבות ילדים שאומצו על ידו כדין, וכאלה שנולדו מחוץ לתא המשפחתי של המנוח.
מעגל שני- הורים וצאצאיהם.
מעגל שלישי- סבים וצאצאיהם.
כמובן שישנה היררכיה בין המעגלים, וילדי המוריש קודמים להוריו, והוריו קודמים לאחיו.
מה גובר על מה? רצון המת או רצון היורש?
באופן כללי, רצון המת הוא שגובר. עם זאת, הדין הישראלי מכיר ב-2 פעולות שמלמדות אותנו שישנם מקרים שבהם רצון היורש גובר על רצון המת: הסתלקות מעיזבון והסכם חלוקת עיזבון.
הסתלקות מעיזבון היא למעשה וויתור של היורש על חלקו בירושה.
היורש יכול לוותר באופן כללי על חלקו בעיזבון, כך שחלקו יתחלק בין היורשים שווה בשווה או לוותר לטובת בן זוג, ילד או אח המנוח בלבד.
הסכם חלוקת עיזבון הוא הסכם בין היורשים של המנוח (על פי חוק או על פי הצוואה), בנוגע לדרך שבה תחולק הירושה שלו.
שימו לב, הן להסתלקות והן להסכם יש מגבלות בחוק הירושה (למשל, מגבלה על סעד הזמנים שבו ניתן לבצע את הפעולות הנ"ל).
לעו"ד עדי אבוטבול ניסיון רב בעריכת צוואות והסכמי חלוקת עיזבון, בניהול התנגדויות לצוואות בבית המשפט, והן בהגנה מפני תביעות שווא מסוגים אלו. עו"ד עדי אבוטבול מייצגת הן בבתי המשפט לענייני משפחה והן בבתי הדין הרבניים, ועוקבת אחר כל פסק דין ושינויים, כדי לספק ללקוחותיה את השירות המקצועי ביותר.